שמונה שנים חלפו מאז הציגה פורשה לראשונה את הבוקסטר. שמונה שנים בהן ניסו יצרנים שונים לכרסם – חלקם בהצלחה לא מבוטלת - בנישה ייחודית של רודסטר-יוקרה. מי יותר לכיוון הביצועי כמו הונדה S2000, מי דווקא לכיוון היוקרתי כמו ב.מ.וו Z4 ומרצדס SLK. ובשמונה השנים האלה, למרות שהצליחה עדיין לשמור על מקומה בצמרת, החלה הבוקסטר המצוינת להרגיש את התחרות יותר ויותר מקרוב. סיבה טובה לדור חדש, אתם לא חושבים?

 

להגיד שפורשה אינם מאמינים במהפכות עיצוב, יהיה כמו לציין ביובש שהספורט המוטורי בישראל "לא-כל-כך מפותח". ואם דור שישי של 911, אחרי למעלה מ-40 שנות ייצור, נושא עדיין את אותם קווים , אין כל סיבה שהבוקסטר תציג עכשיו פנים שלא ראינו. ולמרות שזה היה ברור, עדיין שאלתי עצמי מדוע הזמינו אותנו אנשי פורשה לחור נידח באוסטריה הגשומה. פורשה מצהירים אמנם כי 80% מהמכונית הנוכחית חדשים לחלוטין, וכי המכונית החדשה אינה חולקת חלק חיצוני זהה לדגם הקודם. אבל עד שלא העמדתי אותה לצד אחותה הבוגרת, קשה היה לגלות שלא מדובר באותה מכונית בדיוק.

 

ורק אז אפשר לזהות יחידות תאורה קדמיות, פגוש ומכסה תא מטען קדמיים שונים, כולם מזכירים יותר את ה-911 החדשה. לא חוכמה, בהתחשב בעובדה שיותר מ-30% מחלקי המכונית זהים. כונסי האוויר מאחורי הדלתות גדולים ואגרסיביים יותר למראה, מאחור יש יחידות תאורה ופגוש חדשים, ושוני נוסף ניכר בכנפיים הרחבות יותר שעוטפות חישוקים גדולים מבעבר - "17 ב"רגילה", "18 ב-S, או "19 כאופציה תמורת תוספת תשלום. הגדלת המידות מאפשרת כמובן מערכת בלימה משודרגת-גודל. קליפרים שחורים בדגם הרגיל, אדומים ב-S, ואופציה למערכת קרמית, תרומת ה-911, עם קליפרים צהובים בעלי שש בוכנות.

 

למרות שבסיס הגלגלים לא השתנה, הדגם החדש ארוך ב-9 מ"מ, רחב ב-20 מ"מ וגבוה ב-5 מ"מ. וזה קצת מפתיע. הרצפה הפכה שטוחה יותר, מקדם הגרר שופר, מקדם העילוי במהירות גבוהה ירד כמעט לאפס (דברי פורשה כמובן).